<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רמ"ה</h1>
<h2>דף מט.</h2>
לפדות בכור אדם דכתיב (שמות י"ג) וכל בכור אדם בבניך תפדה, וצריך לפדותו (יש בכור דף מ"ט) ביום שלשים ואחד ואם פדאו ביום שלשים או קודם אינו פדוי, אך אם אמר לאחר שלשים יום יהי' הפדיון שלך, הוא פדוי ואפי' נתאכלו המעות (ש"ע וי"א דאם אין המעות קיימים או שהחזירן לאב תוך ל' אפי' בדיעבד אין בנו פדוי וטוב להחמיר לחזור ולפדותו) ואם מת הבן (שם) בתוך שלשים יחזיר הכהן המעות וגם ביום שלשים, (הקומץ ל"ז וב"ק י"א) או אפי' לא מת רק שנולדו בו סימני טריפות, ואם מת לאחר שלשים פי' קודם פדייה אפי' הכי צריך האב לתת חמשה סלעים, ושמא אז אינו מברך שהחיינו, ובכל פודים (יש בכור נ"א ספרי י"ט) חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות, וכלים (קדושין דף ח') אף על פי שאינן שוים ה' סלעים לימכר בשוק מכל מקום אם מקבלם הכהן בחמשה סלעים הבן פדוי, (ש"ע והוא שישוה ה' סלעים לשום אדם) וגם במתנה (שם דף ו') על מנת להחזיר, ואם עבר האב (שם דף כ"ט) ולא פדאו חייב הוא לפדות את עצמו, אבל האשה אינה חייבת לפדות את בנה, ומי שהיתה (יש בכור דף מ"ו) הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה חייב שנאמר פטר רחם בישראל, ובכור לאיש (שם דף מ"ו) ולא בכור לאשה פטור, וכן הבא (שם) אחר נפלים ואחר יוצא דופן, בין באדם בין בבהמה טמאה בין בטהורה, ובשעת פדיון (ע"פ דף קכ"א) מברך אבי הבן שתים וכן הפודה את עצמו מברךא) שתים (ש"ע הפודה את עצמו מברך על פדיון הבכור ושהחיינו). [סמ"ק סימן רמ"ה]. א) ורגילים העולם בבכור אדם לתת הבכור ביד הכהן ואחר כך פודהו, ומיהו אין צריך דאפילו בעיר אחרת שאין הבכור שם יכול לפדותו מהר"י אלפס זצ"ל.
